מַבִּיטָה בַּיְּצוּר שֶׁלְּפָנַיִךְ,
וְחִיּוּךְ טיפשי עוֹלֶה עַל שפתייך.
כשעינייו נִתְקָלוֹת בְּעֵינַיִךְ
לִבֵּךְ מתמלֵא גַּאֲוָה,
לְלֹא כֹּל הֶסְבֵּר וְסִיבָּה.
בַּבֹּקֶר פּוֹקַחַת עֵינַיִם אַחֲרֵי הַשֵּׁינָה וְרַק דְּמוּתוֹ לְנֶגֶד עֵינַיִךְ רוֹאה.
כְּשַׁיִשׁ לְךְ כַּמָּה יְלָדִים,
דְּמוּתוֹ שֶׁל כֹּל אֶחָד מֵהֵם מוּל הַפָּנִים.
עֲתִידוֹ מַטְרִידךְ תוֹפֵס מָקוֹם כָּבוֹד במוחך,
חריצי דְּאָגָה נֶחֶרְצוּ מִזְּמַן בְּמִצְחֵךְ.
קָמָה בַּלַּיְלָה לְכַסּוֹת העולל,
גַּם כְּשֶׁהוּא 1.80 וּכְבָר מִזְּמַן לֹא קָטַן.
חֲרָדוֹת הָפְכוּ לְשִׁגְרַת יוֹמְךָ,
שְׁאֵלוֹת לְאָן הָלַךְ, מָתַי חוֹזֵר,
קָבוּעַ מציקות בֵראשֵׁךְ.
רִגְשֵׁי אַשְׁמָה מְלַוִּים אוֹתְך בְּאֹפֶן נִצְחִי,
שׁוֹאֶלֶת "אוּלַי כל זֶה בִּכְלָל בִּגְלָלִי"?
הַמַּצְפּוּן הָרָשָׁע כּוֹאֵב בָּעֲצָמוֹת
״אוּלַי לֹא נָתַתִּי לוֹ עֵצוֹת נְכוֹנוֹת?"
צוֹחֶקֶת מִכֹּל שְׁטוּת שֶׁמּוֹצִיא מֵהַפֶּה,
מְשֻׁכְנַעַת שֶׁהוּא הַדָּבָר הֲכִי מְהַמֵּם וְיָפֶה.
כָּל רֶגַע בִּמְחִיצָּתוֹ גּוֹרֵם לָךְ אֹשֶׁר וְשִׂמְחָה,
הוא הרי זה שלִימֵּד אוֹתְך מהֵי אַהֲבָה טְהוֹרָה.
שִׂיחָה אִתּוֹ שָׁווה יוֹתֵר מִכָּל זָהָב בָּעוֹלָם,
מִילּוֹתָיו נְעִימוֹת לָךְ כנעימת צְלִיל מֵיתָר.
תִּינוֹק, יֶלֶד, נַעַר, מְבֻוגָּר,
בְּעֵינַיִךְ הוּא תָּמִיד יִשָּׁאֵר אוֹתוֹ הַדָּבָר.
מַפְנִימָה בַּשְּׁתִיקָה שֶׁיַּלְדוּת זֶה דָּבָר שחוֹלֵף,
עוֹד תשחררי אותו לֶחָפְשִׁי,
לָתֵת לוֹ לְבַד לְהִתְעוֹפֵף.
את תִּתְּנִי לוֹ לִפְרֹס כְּנָפַייִם,
לָעוּף, לָטוּס "לַחְתֹּךְ אֶת הַשָּׁמַיִם".
רוֹצָה אֶת הַטּוֹב עֲבוּרוֹ,
תִּשְׁלְחִי עִם חִיבּוּק וּנְשִׁיקָה
תָמִיד תִּהְיִי שָׁם
בִּשְׁבִילוֹ.
לְנַצֵּחַ,
בְּכָל גִּיל,
כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא בְּמִילָה הַקְּסוּמָה,
יש לך נִיצוֹצוֹת אור בַּנְּשָׁמָה,
הָמְמַלֵּאות אֶת לִיבֵּךְ כְּמוֹ לֶהָבָת אֵשׁ עֲצוּמָה,
וְהִיא סה"כ מִילָּה כֹּה קְטַנָּה
אִמָּא