הַלְוַאי וְיָכֹלְנוּ לַחְזֹר לִימֵי בּראשִׁית
כְּשֶׁהַחַיִּים הָיוּ שׁוֹנִים בַּתַּכְלִית.
לתְּקוּפָה שֶׁיָּמִים נִסְפּרוּ
לְפִי ימּי הַבְּרִיאָה,
כְּשֶׁהשָּׁעוֹן הָיָה צֵל עַל אֲדָמָה.
כשֶׁיָּדְעוּ שֶׁבְּרִיאָה זוֹ הָאֱמֶת
וְחוּץ מִזֶּה אין כְּלוּם,
כְּשֶׁבֶּגֶד הוּא רַק כְּסוּת לְגוּף עָרוּם.
לַיָּמִים בָּהֶם אֵשׁ הֻצְּתָה עִם אֲבָנִים,
וּבִדּוּר לְנֶפֶשׁ צְחוֹקָם שֶׁל יְלָדִים.
לִימֵי הַבֵּינַיִם בָּהֶם עַבְדּוֹ אֵת הָאֲדָמָה
וְהֶעֱרִיכוּ שֶׁפַע פִּרְיָהּ וִיבוּלָהּ.
לִתְקוּפָה בְּלִי פִּתּוּי וְהַסַחוֹת,
כְּשֶׁחוֹבוֹת שוּלְמוּ בְּפֵירוֹת וִירָקוֹת.
כְּשֶׁהַגּוּף הָיָה מִתְעוֹרֵר עִם זְרִיחָה
וְעֵינָיו נֶעֶצְמוּ כְּשֶׁיָּרֵחַ עָלָה.
כְּשֶׁטָּבַע וְחַיּוֹת הָיוּ כָּל העוֹלָם
כְּשֶׁלָּמְדוּ צְבָעִים דֶּרֶךְ קֶשֶׁת בֶּעָנָן.
כְּשֶׁצָּדוּ וְקָטְפוּ רַק עַל מְנַת לִשְׂרֹד,
כשלראש הַשֵּׁבֶט הֶחָשׁוּב
נַהֲגוּ בַּנִּימוּס וּבַכָּבוֹד.
אִלּוּ רק נוֹלַדְנוּ בִּימֵי הַתֹּם,
להַרְגָּשַׁת חֹפֶשׁ אֲמִתִּית…
הַלְוַאי וְיָכֹלְנוּ לַחְזֹר לִימֵי בּראשִׁית